אתיקה – "כתורת המידות, מנסה להתחקות אחרי מהות הערכים החיוביים והמוסריים בכלל ולהוכיח את תקפותם, ובנוסף את מכלולי התקנות, המנהגים והדעות המיוחדים לחברות או לקבוצות אתניות או דתיות מסוימות. על פי הבחנה זו, "אתי" ו"מוסרי" הם מושגים מתחלפים" (אבחנה פילוסופית- קנט).
"אתיקה" – במקורה היווני הוא מכלול המידות הטובות. כתורת המידות, מנסה האתיקה לתת תשובה על שתי שאלות היסוד שלה:
א. מהו הטוב שאנו שואפים או צריכים לשאוף אליו, ומהו הרע שאנו סולדים ממנו או צריכים לסלוד?
ב. מהו הדבר הראוי שצריך לעשותו, ומהו הדבר הלא ראוי שאסור לעשותו?
בהתאם לערכים ולהיסטוריה של כל חברה מסוימת, נקבעות נורמות האתיקה שעל פיהן ינהגו באותה חברה.
קיימת בהחלט סבירות שנורמות יחודשו בהתאם לתקופה ולנסיבות. קבוצות מקצוע ייחודיות, טבעי ביותר שיראו עצמן כחברה מאוגדת, אשר לה עקרונות אתיקה רלוונטיים ושיהוו מענה לבעיות מוסר המתרחשים באותה חברה. קבוצת המקצוע של "חוקרים פרטיים" הינה ייחודית ביותר, אינה שגרתית ועיסוקה בתחום המוסר מקנה חשיבות ורגישות יתר לעקרונות האתיקה המקצועית ומכאן ההבנה והחשיבות לעיגון עקרונות האתיקה של החוקר הפרטי בתקנות לחוק חוקרים פרטיים התשל"ב – 1972. חובה על החוקר הפרטי העוסק במידה רבה בחקירות מוסר אישי, להיזהר שבעתיים ממעידה ומעבירת אתיקה.
כללי האתיקה של החוקרים הפרטיים נקבעו ע"י ייחוד המקצוע, שהרי החוק מעניק לחוקר הפרטי סמכויות ובצידן אחריות גדולה מאוד על חיי הפרט, כמו גם על חיי הציבור.
לסיכום – כללי האתיקה וחובת ההקפדה עליהם, חשובים ביותר במיוחד לחוקר הפרטי. החוקר נתקל במהלך פעילותו לאין ספור מצבים ששיקול דעתו מובל לכללי האתיקה. התנהלות בין חוקר ללקוחו, בין חוקר לעמיתו למקצוע ובעיקר בקבלת החלטות בינו לבין עצמו. טריקים ותחבולות שמבוצעים במהלך החקירות ייתכן ויובילו את החוקר למעידה ועל כן חשיבות השמירה על כללי האתיקה המקצועית של העוסקים בתחום חקירות הפרטיות.
